החלטה בתיק פש"ר 2037/05

1.         המבקש ביקש עוד בשנת 2003 לפרק את החברה (תיק פש"ר 794/03), ובשל הסכמות של הצדדים להליך, נמחק ההליך הקודם.

2.         משהסכמות אלה לא התממשו, שב המבקש וביקש מחדש את פירוק החברה (תיק פש"ר 2037/05), מיום 24.2.05.

3.         מאז מתקיימים דיונים בין הצדדים, ונתבקשו דחיות של מועדי דיונים שנקבעו בעניין בקשת הפירוק.

            ביום 27.5.07 התקיים דיון, שבו השתתפו המבקש, ב"כ החברה, באי כוח בנק אוצר החייל ובנק מרכנתיל-דיסקונט בע"מ, ב"כ שיכון עובדים השקעות בע"מ, ובא כוח הכונס הרשמי.

4.         ביום 10 ביולי 2002 ניתן נגד החברה פסק דין לזכות המבקש בסכום של 179,513 ש"ח, בתוספת מע"מ והוצאות. משלא שולם החוב, נקט המבקש הליכי הוצאה לפועל, לגביית החוב. בעת הגשת הפירוק בהליך החדש עמד החוב על 272,000 ש"ח.

5.         בכל הדיונים שהתקיימו, ובכל הליכי המשא ומתן שבין המבקש לבאי כוח החברה, לא הייתה, כנראה, כל התכחשות לחוב כלפי המבקש. גם בדיון שהתקיים ביום 27.5.07, לא הייתה מחלוקת לגבי החוב ושיעורו.

6.         המבקש טוען כי "כלו כל הקיצין", ואף שהסכים פעמים רבות לדחיות עד שהחוב כלפיו יוסדר, אין מקום לדחיות נוספות.

טענת החברה

7.         ב"כ החברה טען, כי אכן קיים חוב כלפי המבקש, עו"ד עודד הכהן, אך מועד פירעונו טרם הגיע. עוד טען, כי למתן צו כינוס תהיה משמעות חמורה עבור החברה ועבור גופים אחרים, ובעיקר בנקים. בכל מקרה, לא היה לחברה ולמנהלה יומם בבית המשפט, ויש לאפשר להם זאת.

            ועוד זאת, מדובר בנושא מורכב, החורג מעבר לסכום החוב של המבקש. מתנהל משא ומתן בין החברה לבין "שיכון עובדים", ואף נחתמו מספר הסכמים  להקמת פרויקט על המקרקעין של החברה. הקמת הפרויקט על ידי שיכון עובדים, הוא הסיכוי הטוב ביותר להחזרת חובו של המבקש.

            קוימו מספר דיונים עם המבקש, ומשום כך ניתנה הארכת מועדים, והדיון בצו הפירוק נדחה מדי פעם בפעם.

8.         שיכון עובדים היא הנושה הגדול ביותר של החברה, ונעשים מאמצים רבים להקמת הפרויקט. בגדר ההסדרים, ייפרע גם חובו של בנק אוצר החייל.

            לבית המשפט הוגש הנספח להסכם שקובע את ההסדרים עם שיכון עובדים.

            לטענת החברה מתן צו פירוק יהיה הרסני כלפי החברה ויפגע קשות גם בנושים, לרבות המבקש.

דיון

9.         לחברה יש נכס מקרקעין בשטח של כ- 4.7 דונם. זהו הנכס היחיד של החברה ואין לה עסקים אחרים. שיכון עובדים חתמה על הסכם, שעיקרו עסקת קומבינציה, נרשמה משכנתא וגם הערת אזהרה. קיימת תוכנית בניין עיר שתוקפה פקע, ויש צורך בחידושה.

            ברור, בנסיבות העניין, שהמבקש אינו הנושה היחידי או העיקרי, וסכום החוב הוא קטן לעומת סכומי החוב כלפי הנושים האחרים, ובעיקר: שיכון עובדים, בנק דיסקונט ובנק אוצר החייל.

10.       הפרויקט מוערך בסכום של 80 עד 100 מיליון שקלים (ברוטו). אם התוכנית של בניית הפרויקט לא תתממש, התוצאה תהיה קשה כלפי כל הנושים. לעומת זאת, אם הפרויקט יצליח, כי אז יש סיכוי שהנושים יקבלו את כספם, ברור, שתהיה זכות קדימה לנושה המובטח, אך גם כך יהיה סיכוי שיזכו יתר הנושים בנתח גדול מכספם. מכל מקום, יש סיכוי להביא להסדר עם הנושים.

11.       אין ספק שיש לבחון את ההסכם עם שיכון עובדים, ובגדר הבחינה לבדוק את הזכאות של כל הנושים.